סינקופה (Syncope)

פרופסור דוד רוט

סינקופה נגרמת עקב ירידה חדה בזרימת דם למוח, עובדה המובילה לאובדן הכרה רגעי. רוב הסיבות לתופעה שפירות אך אחרות מסכנות חיים.

רבים מאוד חוו לפחות אירוע סינקופה אחד במהלך חייהם. המונח הקרוב ביותר לסינקופה הוא התעלפות (אבדן הכרה קצר), אך לא כל מקרה התעלפות הוא סינקופה. להבדיל מאבדן הכרה שיכול להיגרם כתוצאה מאירועים מוחיים, אפילפסיה או מירידה ברמת הסוכר בדם, סינקופה נובע מירידה דרסטית של זרימת הדם לכל אזורי המוח בו זמנית, אך תוך זמן קצר זרימת הדם למוח חוזרת לתיקנה. לכן התופעה כשלעצמה אינה גורמת נזק בלתי הפיך לאדם, אך היא בהחלט יכול להוות סימן לבעיה מסוכנת המחייבת טיפול.

סיבות לסינקופה

הסיבות עיקריות לסינקופה מתחלקות ל 3 קטגוריות: הראשונה, המהווה כ-50% מהמקרים, היא רפקלס ואזוואגאלי, המושפע מטריגרים שונים שגורמים לירידה פתאומית בלחץ הדם ובקצב הלב, כתוצאה מכך יורדת זרימת דם למוח ומתרחש אובדן הכרה. הגורמים לרפלקס זה יכולים להיות: בהלה פתאומית, כאב חד ועוד. סצינות מסרטים שמראות אישה מתעלפת בעת קבלת חדשות רעות, הוא בדיוק הרפלקס הזה.לרוב מופיעים גם כמה סימנים מקדימים, כגון בחילה, חולשה כללית, סחרחורת ושחור בעיניים. סמפטומים אלה מוכרים לרוב האנשים הסובלים מסנקופה כזה.

סנקופה ואזוואגאלי אינו מסכן חיים. תוחלת החיים של אנשים הסובלים מסנקופה כזה זהה לתוחלת החיים של האוכלוסיה הכללית.

אנשים הסובלים מסנקופה ואזוואגאלי צריכים להימנע מהתייבשות ומחוסר שינה- גורמים המעוררים את הבעיה. במקרים רבים ניתן להימנע מאיבוד הכרה במידה ומיד עם תחילת הסימנים המקדימים (בחילה חולשה סחרחורת) יעברו למצב שכיבה.

הסיבה השנייה בשכיחותה לסינקופה היא בעיה לבבית. יש שתי סוגי בעיות לבביות העלולות לגרום לסנקופה: הראשונה-הפרעות קצב הלב, מהירות או איטיות. והשניה בעיה בתפקוד הלב או המסתמים. בניגוד לסנקופה ואזוואגאלי, סנקופה מסיבה לבבית בהחלט מסמן מחלה מסוכנת, מחלה לבבית הגורמת לסינקופה עלולה לגרום דום לב ומוות פתאומי, לכן יש חשיבות לאבחון הבעיה ולטיפול בה.

הסיבה השלישית היא נקראת אורתוסטטיזם: בעת ממצב שינוי תנוחה משכיבה לעמידה, צריך הגוף להגביר את זרימת הדם כדי שיגיע למוח, כאשר הגוף אינו מצליח להתאים את לחץ הדם במהירות מספקת עלול המוח לסבול מחוסר דם ולהגיע לאובדן הכרה.

אנשים הסובלים מלחץ דם אורטוסטטי צריכים להתרגל לבצע שינויי תנוחה בהדרגה- לתת לגוף שהות להתרגל למצב החדש. במידה ותרופות כנגד לחץ דם גורמות למצב ניתן לעיתים לשנות טיפול.

כאמור רוב אירועי הסינקופה אינם מסוכנים אך סינקופה מסיבה לבבית הוא סמן לסכנת חיים- בין אם מדובר בהפרעת קצב או בבעיה מבנית בלב. ניתן כיום לטפל ברוב המצבים הללו אך טיפול יעיל מותנה באבחון מהיר ונכון. לפיכך כל אדם שחווה אירוע סינקופה צריך לפנות לרופא ולהיבדק. המטרה היא לאבחן את סיבת הסנקופה ולטפל במידה וצריך.

תהליך האבחון

אבחון הסיבה לסינקופה מתחיל בשאלות בנוגע להסטוריה רפואית של הנבדק ותאור של הרגשתו זמן קצר לפני הסנקופה, במהלך הארוע ולאחר שמתעורר. אם יש עד ראיה לארוע חשוב לקבל מידע גם ממנו. לאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית – שינויים אורטוסטיים בלחץ הדם, אם קיימים, מאובחנים בשלב זה. השאלות הרפואיות (אנמנזה) והבדיקה הגופנית מכוונות את הרופא לרשימת אבחנות סבירות ולפי הצורך יבחר הרופא בבדיקות נוספות:

תרשים אק״ג- חשוב מאד במסגרת ברור סיבה לסינקופה: עשוי לכוון למחלת לב כלילית, מחלה של שריר הלב, הפרעה בהולכה, תסמונת ה QT הארוך, תסמונת ברוגדה תסמונת WPW ועוד.

אקו לב: גם כן שימושי מאד במסגרת הברור: סיבות רבות לסינקופה יכולות להיות מאובחנות על ידי בבדיקה זו: אוטם לבבי ישן, מחלות של שריר הלב, מחלות מסתם, לחץ גבוה בעורק הריאה, חשד לתסחיף ראתי.

אמצעי ניתור קצב לב: משמשים לתעוד קצב הלב בזמן סמפטומים כדי לאבחן האם הפרעה בקצב גורמת לסנקופה. אמצעים אלה כוללים: הולטר קצב לב- מקליט קצב לב במשך 24 עד 48 שעות מאפשר לאבחן הפרעות קצב אם מופיעות במהלך ההקלטה. הפרעות קצב המופיעות לעיתים רחוקות יותר עשויות להיות מאובחנות על ידי מכשיר ״מקליט ארועים״ מכשיר זה מושאל לחולה למשך חודש עד 3 חודשים ועל החולה להפעילו בלחיצת כפתור בזמן שחש בסמפטומים. יש גם מכשיר דומה המותקן תת עורית בפרוצדורה ניתוחית קטנה (נקרא ILR) מכשיר זה מקליט קצב לב באופן רציף במשך חודשים רבים ומאפשר אבחון הפרעות קצב המופיעות לעיתים רחוקות.

בדיקת טלטול Tilt Test: משמשת לאבחון סינקופה מסיבה של רפלקס ואזוואגלי. הנבדק שוכב ונקשר לשולחן הבדיקה במצב מאוזן. השולחן מוטה לכ 70 מעלות תוך ניתור קצב לב ולחץ דם. נבדקים הנוטים לפתח רפלקס וגאלי לרוב יפתחו רפלקס כזה שיתבטא בירידת לחץ דם ודופק פתאומיים עם סמפטומים אופיניים עד כדי סינקופה.

לפי החשד הקליני ניתן לבצע בדיקות נוספות כגון צנתור כלילי, בדיקה של מערכת ההולכה של הלב נקראת EPS, בדיקת MRI של הלב ועוד.

הטיפול

כאמור אין טיפול אחד בסינקופה. הטיפול תלוי בסיבה לסינקופה. לאחר אבחון הסיבה נקבע הטיפול הדרוש. למשל: הפרעות הולכה יטופלו בקוצב לב, אסכמיה לבבית תטופל בצנתור או ניתוח מעקפים, מחלת מסתם אורטלי תטופל בהחלפת מסתם, כאשר מדובר הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים יותקן דפיברילטור אוטומטי (ICD).

יש לכם שאלה מהלב? ליעוץ צרו קשר

רחוב דוד המלך 1 הרצליה בניין הפורום | 09-7413344