תרופות לטיפול בסוכרת אשר מפחיתות גם תחלואת לב
פרופסור דוד רוט
במשך שנים היה ידוע כי סוכרת היא גורם סיכון משמעותי מאד לטרשת עורקים: מחלה כלילית (הגורמת להתקף לב) ולמחלת עורקים הקפית. אולם נסיונות להוכיח כי טיפול בסוכרת מפחית את הסיכון לטרשת עורקים וסיבוכיה כשל. בעקבות מחקר שהראה שתרופה כנגד סוכרת (אבנדיה – (Rosiglitazone גרמה להחמרה באי ספיקת לב, הורה ה FDA האמריקני שעל כל תרופה חדשה נגד סוכרת, להבחן במחקר שיוכיח כי היא בטוחה מבחינה קרדיווסקולרית. כלומר שאינה גורמת או מחמירה מחלת לב.
ב 2015 פורסם מחקר כזה- תרופה בשם ג׳ארידאס (Empagliflozin) שמפחיתה רמת סוכר בדם על ידי מניעת ספיגת סוכר בכליה – והפרשתו בשתן (Sodium-glucose transporter 2 (SGLT2) inhibitor), אשר ניתנה בהשוואה לפלסבו, לחולי סוכרת שרובם סבלו גם מטרשת עורקים מוכחת, תוצאות המחקר הראו כי הג׳ארידאס הפחית תמותה כללית ותמותה ממחלת לב בהשוואה לפלסבו. היתה זו הפעם הראשונה שנמצא טיפול בסוכרת המפחית גם תחלואה של הלב וכלי הדם.
ב 2016 פורסם מחקר נוסף בו נבדקה תרופה נגד סוכרת הניתנת בזריקה יומית = ויקטוזה (liraglutide) תרופה זו גורמת לשחרור אנסולין בתגובה לעליה ברמת הגלוקוז בדם, ושייכת לקבוצה:
(glucagon-like peptide 1 [GLP-1] receptor agonists).
בדומה למחקר הקודם גם כאן רוב המטופלים סבלו גם מטרשת מוכחת וההשואה היתה בין ויקטוזה לפלסבו. התוצאות הראו גם כאן ירידה בתמותה כללית ותמותה ממחלת לב בקבוצת הטיפול בויקטוזה לעומת הפלסבו.
מאז אושרו עוד תרופות משתי הקבוצות הנ״ל:
:SGLT2 inhibitors לקבוצה זו שייכים ג׳ארדיאנס ו פורקסיגה (Dapagliflozin) שתיהן גורמות להפרשת סוכר בשתן על ידי מניעת ספיגת סוכר בכליה. הן הוכחו כיעילות גם כטיפול באי ספיקת לב (ללא קשר לסוכרת) וגם כבעלות אפקט מגן על הכליה. תופעת לואי שלהן היא זיהום בדרכי השתן.
GLP-1 receptor agonists: לקבוצה זו שייכים ויקטוזה, אוזמפיק (Semaglutide) , טרוליסיטי (Dulaglutide) תרופות אלה ניתנות בזריקה, פרט לריבלסוס (Rybelsus) שהוא אותו חומר פעיל כמו האוזמפיק אך ניתן בטבליות דרך הפה. תרופות אלה מפחיתות רעב וגורמות לירידה במשקל. תופעות לואי אפשריות הן: בחילות הקאות כאבי בטן ועליה בסיכון לדלקת לבלב (פנקראטיטיס).