טיפול באוטם שריר הלב

הטיפול באוטם שריר הלב מתחיל מיד לאחר האבחנה. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר התוצאות טובות יותר. הטיפול המיידי נועד לחדש את זרימת הדם לשריר הלב, ברוב המקרים על ידי צנתור דחוף ופתיחת העורק הכלילי החסום על ידי בלון ותומכן (סטנט). כל דקה קובעת – ככל שהעורק החסום נפתח מוקדם יותר, כלומר זמן האיסכמיה קצר יותר, כך יקטן הנזק לשריר הלב והסיכוי לסיבוכים יפחת.

נוסף לכך, טיפול תרופתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול באוטם שריר הלב. יש תרופות שהוכחו כמאריכות תוחלת חיים של מטופלים שלקו באוטם שריר הלב, ולכן השאיפה היא לרשום אותן לכל מטופל שלקה באוטם שריר הלב: אספירין, תרופות מקבוצת: חוסמי הבטא, סטטינים ומעכבי אנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE inhibitors) או חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין (ARB). תרופות נוספות שניתנות לחלק מהמטופלים שלקו באוטם שריר הלב הן: תרופות נוגדות טסיות נוספות (קלופידוגרל, פראסוגרל וטיקגרלור), תרופות מפחיתות כולסטרול נוספות: אזטמיב ומעכבי PCSK9 ותרופות מקבוצת מעכבי SGLT2. 

יש לזכור כי אוטם שריר הלב אינו מחסן כנגד אוטם חוזר, ההפך הוא הנכון- מי שלקה באוטם, או עבר צנתור התערבותי או ניתוח מעקפים, מצוי בסיכון לארוע חוזר . לכן על מנת להפחית סיכון עליו להיות במעקב קרדיולוגי, לאזן את כל גורמי הסיכון על ידי אימוץ אורח חיים בריא, המנעות מעישון, ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר והקפדה על נטילת הטיפול התרופתי. אין מנוס מטיפול תרופתי- אם רוצים לנצל את מלוא הפוטנציאל להפחית את הסיכון לארוע חוזר.

למטופלים שלקו באוטם שריר הלב, עברו צנתור התערבותי, או ניתוח מעקפים מומלץ להשתתף בתכנית שיקום לב. תכנית שיקום ללב נועדה לאזן את כל גורמי הסיכון על מנת למנוע ארועים חוזרים ולשפר איכות חיים. זאת על ידי בנית תכנית פעילות גופנית אישית לכל מטופל, וביצוע הפעילות בחדר הכושר במכון השיקום, יעוץ תזונתי, ומעקב קרדיולוגי במסגרתו בקרת הטיפול התרופתי. הספרות הרפואית מלמדת כי משתתפי התכניות לשיקום לב צפויים לפחות ארועי לב חוזרים ואשפוזים עקב מחלת לב.