טיפול במחלת לב כלילית
פרופסור דוד רוט
טיפול במחלת לב כלילית הוא תהליך רב-תחומי שכולל שינוי אורח חיים, טיפול תרופתי, טיפולים פולשניים. מטרת הטיפול היא למנוע מחלה אצל אנשים בריאים, ולמנוע ארועים חוזרים של מחלה אצל אנשים שכבר לקו במחלה ובנוסף לשפר את איכות החיים ולאפשר לחולים לחיות חיים בריאים וארוכים יותר.
- טיפול במחלה חדה:
- צנתור והרחבת עורק עם תומכן: הטיפול המקובל באוטם חד בשריר הלב וגם בתעוקה בלתי יציבה הוא צנתור אבחוני במהלכו מודגמים העורקים הכליליים ובהמשכו הרחבת ההצרות או החסימה הגורמים לסימפטומים על ידי בלון ותומכן (סטנט).
- טיפול תרופתי באספירין ומעכבי טסיות נוספים, מעכבי ACE ו ARB, חוסמי בטא.
- טיפול במחלה כרונית:
- שינוי אורח חיים:אימוץ אורח חיים בריא (מבחינת תזונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון) חיוני לשם מניעת ארועים חוזרים של מחלה כלילית.
- תרופות:מגוון תרופות משמשות לטיפול במחלה כלילית:
- סטטינים:תרופות המפחיתות רמות הכולסטרול הרע בדם. מוכחות כמפחיתות סיכון להמשך התפתחות טרשת עורקים וסיכון להתקף לב.
- אספירין:מפחית פעילות של טסיות הדם, מפחית סיכון להתקף לב חוזר ולארוע מוחי.
- תרופות נוספות: המפחיתות סיכון לאוטם שריר הלב ומשמשות גם כטיפול באי ספיקת לב מעכבי ACE ו ARB חוסמי בטא, נוגדי אלדוסטרון.
- טיפולים פולשניים:במקרים של תעוקה משמעותית או הדגמת איסכמיה משמעותית בבדיקות הדמיה:
- צנתור כלילי:במהלכו ניתן לאתר הצרויות או חסימות בעורקים כלילים ולהרחיב הצרויות על ידי בלון ותומכן.
- ניתוח מעקפים: במצבים מסוימים, למשל כאשר המחלה הכלילית מערבת מספר עורקים, מעדיפים להפנות המטופל לניתוח מעקפים. בניתוח תופרים מעקפים לעורקים החסומים, המעקפים המקובלים הם עורק בית החזה וקטעי וריד מהרגל.