מחלת לב כלילית: מה שאתם צריכים לדעת
פרופסור דוד רוט
מחלת לב כלילית, המכונה גם מחלת לב איסכמית, היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם. היא גורמת לחסימות בעורקים הכליליים המובילים דם עשיר בחמצן לשריר הלב, מה שמגביל את זרימת הדם לשריר הלב (כלומר גורם לאיסכמיה) ועלול לגרום לאוטם שריר הלב (התקף לב).
מה קורה בעורקים?
הגורם למחלת לב כלילית הוא תהליך שנקרא טרשת עורקים, זהו תהליך דלקתי במהלכו נוצר רובד שומני בדופן העורק הכלילי. הרובד הטרשתי מורכב מכולסטרול, תאי דם לבנים ורקמת חיבור. הוא גדל פנימה לתוך חלל העורק ועלול לגרום לחסימה חלקית או מלאה של העורק, דבר שעלול להוביל לתסמינים:
- אנגינה פקטוריס (כאבים בחזה( כאבים בחזה המופיעים בעת מאמץ, לעיתים מקרינים לזרועות, ללסת התחתונה או לגב. הכאבים חולפים במנוחה.
- התקף לב:חסימה מלאה בעורק כלילי, גורמת לנמק (אוטם) באזור שריר הלב שחדל לקבל דם. תאי השריר באזור זה מתים ובהמשך מוחלפים ברקמת צלקת שאינה מתפקדת כשריר ולכן כח התכווצות הלב פוחת.
טרשת עורקים אינה מוגבלת לעורקים כליליים. היא עלולה להתפתח גם בעורקים אחרים למשל עורקי המוח או הרגליים. כל איבר שזרימת הדם אליו תיפגע יפתח אוטם:
- ארוע מוחי (שבץ):כאשר טרשת עורקים חוסמת עורק המוביל דם למוח, יסבול אזור מוחי מחוסר דם ועלול להתפתח אוטם מוחי = שבץ.
- מחלת עורקים היקפית:חסימה טרשת עורקים עלולה לחסום עורקים המובילים דם לרגליים. הדבר עלול לגרום לכאבי שרירים ברגליים במהלך הליכה (צליעה לסרוגין) או להיווצרות פצעים ברגליים ולעיתים אף לצורך בקטיעת גפה.
גורמי סיכון:
קיימים גורמי סיכון רבים ל-טרשת עורקים חלקם ניתנים לשליטה וחלקם לא. להלן רשימה של גורמי הסיכון המוכרים:
- עישון:עישון הוא גורם סיכון חשוב הניתן למניעה מלאה- ניקוטין וחומרי בעירה בסיגריות פוגעים בכלי הדם ומסייעים להתפתחות טרשת עורקים.
- לחץ דם גבוה:פוגע בדפנות העורקים ותורם להתפתחות טרשת עורקים. טיפול ואיזון לחץ הדם עשויים למנוע נזק זה לכלי הדם
- רמות כולסטרול גבוהות:כולסטרול הוא גורם מרכזי להיווצרות טרשת עורקים הפחתת רמת הכולסטרול הרע מפחיתה סיכון להתפתחות טרשת עורקים ומפחיתה סיכון לאוטם שריר הלב.
- סוכרת:סוכרת גורמת לנזק לכלי דם ומגבירה מאד את הסיכון לטרשת עורקים. איזון סוכרת תורם להפחתת סיכון.
- עודף משקל או השמנה:עודף משקל מעמיס על הלב ומגביר את הסיכון לטרשת עורקים -שמירה על משקל תקין תורמת לבריאות
- חוסר פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משפרת את בריאות הלב וכלי הדם, ומפחיתה את הסבירות לטרשת עורקים ומחלת לב
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה:
- גיל:עם עליה ביגל גדל הסיכון לטרשת עורקים ומחלת לב
- היסטוריה משפחתית:היסטוריה משפחתית (מקרבה ראשונה) של מחלה כלילית מגדילה את הסבירות למחלה.
אבחון:
אבחון של מחלה כלילית כולל מתבסס על גילוי תסמינים באמצעות תשאול ובדיקות הדמיה המאפשרות להעריך את מצב העורקים הכליליים.
- בדיקת רופא:רופא משפחה או קרדיולוג יבדוק קיומם של גורמי הסיכון המצויינים לעיל. ישאל בנוגע לסימני מחלה (למשל האם יש כאבי חזה/קוצר נשימה) ויבצע בדיקה גופנית לאיתור סימני מחלה.
- בדיקות דם:לאיתור גורמי סיכון כגון רמות הכולסטרול וסוכר בדם. בחשד לאוטם שריר הלב- בדיקת טרופונין שהוא חלבון המשתחרר מתאי שריר לב פגועים ורמתו בדם עולה במהלך התקף לב.
- בדיקת א.ק.ג (ECG):בודקת את הפעילות החשמלית של הלב, ומאפשרת לאבחן אסכמיה חדה או אוטם שריר הלב, וגם שינויים כרוניים המחשידים למחלה כלילית.
- אקו-קרדיוגרפיה:בדיקת אולטראסאונד של הלב, מאפשרת לאבחן בעיות במבנה הלב והמסתמים ולבחון את תפקוד הלב.
- בדיקות הדמיה פיזיולוגיות: ארגומטריה, אקו במאמץ ומיפוי לב במאמץ הן בדיקות המאפשרות הערכת קיום איסכמיה לבבית במהלך מאמץ.
- בדיקות הדמיה אנטומיות:
- בדיקת CT של העורקים הכליליים (צנתור וירטואלי): מאפשרת ליצור תמונות תלת-ממדיות של העורקים הכליליים, ומאפשרת לאבחן טרשת הגורמת להצרות או חסימה של העורקים.
- צנתור כלילי: בדיקה פולשנית הכוללת הכנסת צנתר לעורקים הכליליים, המאפשר להדגים את זרימת הדם בעורקים לאבחן הצרויות או חסימות ואף לטפל בהן על ידי הרחבת הצרות על ידי בלון ותומכן (סטנט).
טיפול:
טיפול במחלה כלילית- מתחלק לשני מצבים: טיפול במחלה חדה (תעוקה או התקף לב חד) וטיפול במחלה כרונית שמטרתו הפחתת הסיכון להתקף לב חוזר ולשיפור איכות החיים.
- טיפול במחלה חדה:
- צנתור והרחבת עורק עם תומכן: הטיפול המקובל באוטם חד בשריר הלב וגם בתעוקה בלתי יציבה הוא צנתור אבחוני במהלכו מודגמים העורקים הכליליים ובהמשכו הרחבת ההצרות או החסימה הגורמים לסימפטומים על ידי בלון ותומכן (סטנט).
- טיפול תרופתי באספירין ומעכבי טסיות נוספים, מעכבי ACE ו ARB, חוסמי בטא.
- טיפול במחלה כרונית:
- שינוי אורח חיים:אימוץ אורח חיים בריא (מבחינת תזונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון) חיוני לשם מניעת ארועים חוזרים של מחלה כלילית.
- תרופות:מגוון תרופות משמשות לטיפול במחלה כלילית:
- סטטינים:תרופות המפחיתות רמות הכולסטרול הרע בדם. מוכחות כמפחיתות סיכון להמשך התפתחות טרשת עורקים וסיכון להתקף לב.
- אספירין:מפחית פעילות של טסיות הדם, מפחית סיכון להתקף לב חוזר ולארוע מוחי.
- תרופות נוספות: המפחיתות סיכון לאוטם שריר הלב ומשמשות גם כטיפול באי ספיקת לב מעכבי ACE ו ARB חוסמי בטא, נוגדי אלדוסטרון.
- טיפולים פולשניים:במקרים של תעוקה משמעותית או הדגמת איסכמיה משמעותית בבדיקות הדמיה:
- צנתור כלילי:במהלכו ניתן לאתר הצרויות או חסימות בעורקים כלילים ולהרחיב הצרויות על ידי בלון ותומכן.
- ניתוח מעקפים: במצבים מסוימים, למשל כאשר המחלה הכלילית מערבת מספר עורקים, מעדיפים להפנות המטופל לניתוח מעקפים. בניתוח תופרים מעקפים לעורקים החסומים, המעקפים המקובלים הם עורק בית החזה וקטעי וריד מהרגל.
מניעה:
הדרך היעילה ביותר למנוע מחלת לב כלילית היא להימנע מגורמי סיכון על ידי אימוץ באורח חיים בריא:
- הפסקת עישון: הפסקת עישון מוחלטת חשובה ביותר בכדי למנוע מחלת לב.
- תזונה בריאה: תזונה דלת שומן רווי וכולסטרול, עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים, יכולה לעזור בהורדת רמות הכולסטרול ובשיפור בריאות הלב.
- פעילות גופנית סדירה: פעילות גופנית אירובית, כמו הליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים, משפרת את בריאות הלב וכלי הדם.
- בדיקת פרופיל שומנים פנו לרופא המשפחה או קרדיולוג לשם הערכת סיכון לאוטם שריר הלב והמלצה האם יש צורך בטיפול בסטטין.
- בדקו פעם בשנה באופן שגרתי לחץ דם ורמת סוכר בצום. במידה וערך אחד מהם לא תקין התייעצו עם רופא בנוגע לצורך בטיפול.
חשוב:
- פנו לרופא קרדיולוג:אם אתם חשים תסמינים חשודים למחלת לב או אם אתם חשופים למספר גורמי סיכון.
- בדיקות סדירות:הקפידו לבצע בדיקות סקר כדי לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ואל תהססו להתחיל טיפול במידת הצורך.
- שמרו על אורח חיים בריא:הקפידו על אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה, והפסקת עישון, כדי לשמור על בריאות הלב שלכם ולהפחית את הסיכון למחלת לב.
זכרו: מחלת לב כלילית היא מחלה שכיחה, אך ניתן להפחית את הסיכון לה, ולהאט את התקדמותה, באמצעות אורח חיים בריא ובטיפול רפואי מתאים. פנו לרופא קרדיולוג לביקורת סדירה ולקבלת הנחיות אישיות.