פרפור חדרים Ventricular fibrillation
פרופסור דוד רוט
המונח דום לב מכוון לאחת משלוש הפרעות קצב לב חדריות:
אסיסטולה– העדר כל פעילות חשמלית לבבית בחדרי הלב.
פרפור חדרים– יש פעילות חשמלית חדרית ממוקדים רבים ולא מסונכרנים ולכן אין למעשה התכווצות של חדרי הלב.
פעילות חשמלית ללא דופק: יש פעילות חשמלית שלכאורה אמורה לאפשר חיים אך למרות זאת אין סימני חיים. (הבעיה הראשונית לרוב לא לבבית, למשל דימום מסיבי)
כל שלושת המצבים הללו גורמים למוות קליני כלומר העדר דופק ונשימה. ללא החייאה מתקדמת (המבוצעת על ידי צוות מד”א או צוות בית חולים) מדובר במצבים בלתי הפיכים שיובילו למוות.
במאמר זה אתרכז בהפרעת הקצב השכיחה ביותר הגורמת לדום לב- פרפור חדרים.
סימפטומים
פרפור חדרים גורם לאיבוד הכרה תוך מספר שניות מרגע שהחל.
לעיתים מופיעים סימפטומים מספר שעות לפני שמתחיל פרפור חדרים:
כאבים בחזה: התקף לב = אוטם שריר הלב הוא הגורם השכיח ביותר לפרפור חדרים.
דפיקות לב מהירות
סחרחורת
קוצר נשימה
בחילה
גורמים לפרפור חדרים
טרשת עורקים ומחלת לב כלילית: הגורם השכיח ביותר לפרפור חדרים. פרפור חדרים הוא אחד הסיבוכים השכיחים של אוטם שריר הלב. הרוב המכריע של אנשים הנפטרים בשל אוטם חד של שריר הלב עוד לפני שהגיעו לבית החולים נפטרים בשל פרפור חדרים. גם אוטם שריר הלב שארע לפני שנים עלול לגרום לפרפור חדרים-הצלקת המחליפה את רקמת שריר הלב באזור האוטם היא מקור להפרעות קצב מסכנות חיים דוגמת פרפור חדרים.
טכיקרדיה חדרית: הפרעת קצב מהירה אשר עלולה להפוך לפרפור חדרים אם נמשכת זמן רב מדי. טכיקרידה חדרית מופיעה ברוב המקרים אצל אנשים עם מחלת לב. מחלה זו יכולה להיות מחלת לב כלילית או אחרת – למשל מחלה של שריר הלב (קרדיומיופתיה).
גורמי סיכון להופעת פרפור חדרים
אוטם שריר הלב (חד או ישן)
מחלה של שריר הלב – קרדיומיופתיה
מום לב מולד
התחשמלות
שימוש בסמים כמו קוקאין
אבחנה
אדם הלוקה בפרפור חדרים הינו מחוסר הכרה ללא דופק, כדי להבדיל בין מצב של פרפור חדרים לבין שני המצבים הנוספים הגורמים לדום לב (אסיסטולה ופעילות חשמלית ללא דופק), יש לחבר את החולה למוניטור – כדי לראות רישום של קצב הלב. לכל אחד משלושת המצבים הללו רישום אופייני במוניטור המאפשר אבחנה.
בדיקות לאבחון נטייה או סיבה לפרפור חדרים
בדיקות אלה מבוצעות לחולים ששרדו אירוע של פרפור חדרים – גילוי סיבת האירוע תאפשר טיפול על מנת להוריד סיכון לאירוע נוסף (מניעה שניונית). בדיקות אלה עשויות לאבחן אנשים שעלולים לסבול מפרפור חדרים – זה כמובן המצב העדיף כיון שאז ניתן לנסות לטפל על מנת למנוע אירוע כזה (מניעה ראשונית).
תרשים אק”ג: האק”ג מאפשר לאבחן גורמים אפשריים רבים להפרעות קצב מסכנות חיים כגון התקף לב חד או ישן, תסמונות QT ארוך, ברוגדה ו WPW הפרעות אלקטרוליטריות ועוד.
בדיקת דם- רמת טרופונין שהוא חלבון הדולף לדם מתאי שריר הלב בזמן התקף לב. משמש לאבחון התקף לב.
אקו לב: מאפשר הערכה של תפקוד ומבנה הלב. ולכן מאפשר לאבחן תפקוד לא תקין בשל אוטם או קרדיומיופתיה.
צנתור לב: מאפשר לאבחן מחלה כלילית כלומר טרשת החוסמת עורק כלילי. במהלך הצנתור ניתן גם לטפל כלומר להרחיב עורק כלילי על ידי בלון ותומכן.
CT של הלב (צנתור וירטואלי): יכול להחליף צנתור רגיל באבחון מחלה כלילית (אך לא מאפשר טיפול – הרחבת עורק חסום).
MRI של הלב: מאפשר הערכה של תפקוד ומבנה הלב בדומה לאקו לב. מאפשר גם אבחון של קרדיומיופתיה, במיוחד קרדיומיופתיה אריתמוגנית של החדר הימני אשר קשה לאבחנה על ידי אקו לב.
טיפול
פרפור חדרים כמו כל מצב המוביל לדום לב ולמוות קליני הוא מצב חרום רפואי, תוך כ 10 דקות דום לב גורם לנזק בלתי הפיך למוח והסיכוי להציל את האדםזעום, כדי להציל חיי אדם המגיע למצב זה דרושה החייאה, ככל שמתחילים בהחייאה מוקדם יותר – סיכויי ההצלחה גבוהים יותר, מטרת ההחיאה היא להחזיר את הלב לפעילות ועל ידי כך להחזיר את זרימת הדם לאברי הגוף ובעיקר למוח. במידה וההחייאה מסתיימת בהצלחה נוקטים באמצעים שמטרתם למנוע אירוע חוזר של דום לב.
טיפול חירום
החייאה בסיסית: החייאה בסיסית יכל לבצע כל אדם (קורסים בהחייאה בסיסית ניתנים על ידי מד”א ומספר בתי חולים) החייאה בסיסית אינה מצריכה ציוד מיוחד, היא לבדה לא תחזיר אדם ממצב של דום לב לחיים, אולם חשיבותה בכך שהיא מספקת דם למוח ושומרת על המוח בחיים למעשה ״קונה זמן״ עד שיגיע צוות מיומן שיתחיל בהחייאה מתקדמת הכוללת תרופות ומכשיר דפיבריטור שיכולים להחזיר לחיים אדם ממצב של פרפור חדרים (דום לב)
דפיברילציה: מתן שוק חשמלי במטרה להפסיק את פרפור החדרים ולהחזיר את פעילות הקוצב הטבעי של הלב. לצוות החייאה מתקדמת יש מכשיר דפיברילטור. אדם ללא ידע רפואי יכל להפעיל דפיברילטור חצי אוטומטי במידה וזמין במקום.
טיפול במטרה למנוע אירוע חוזר של דום לב
אדם שעבר החיאה מוצלחת כלומר שרד מצב של דום לב, עובר באשפוז בדיקות לאבחון הסיבה לדום הלב דבר שיאפשר טיפול שמטרתו למנוע או להקטין במידת האפשר את הסיכון לדום לב בעתיד.
במידה וניתן לתקן את הסיבה שגרמה לפרפור החדרים כמובן שמטפלים בה כדי למנוע ארוע נוסף, למשל אם מדובר באוטם שריר הלב (התקף לב חד) החולה מצונתר בדחיפות כדי לפתוח את העורק הכלילי החסום ולהקטין את גודל האוטם כלומר להקטין את הנזק לשריר הלב, אם מדובר בהיפרקלמיה כלומר רמה גבוהה של אשלגן בדם (למשל בשל אי ספיקת כליות), הטיפול מכוון להורדת רמת האשלגן באמצעים תרופתיים ואם צריך על ידי דיאליזה
לעומת זאת אם הבעיה שגרמה לדום הלב אינה ברת תיקון, למשל צלקת בלב בשל אוטם לבבי ישן, או מוטציהגנטית כמו בתסמונת ה QT הארוך הרי שלא ניתן לתת טיפול שיתקן את הבעיה, במצבים כאלה הטיפול כולל תרופות ודפיברילטור פנימי אוטומטי:
תרופות: מטרתן להקטין את הסיכון להפרעות קצב חדריות. לרוב מדובר התרופות מקבוצת חוסמי הבטא , מעכבי האנזים המהפך אנגיוטנסין ואמיודרון (פרוקור)
דפיברילטור פנימי: מכשיר בגודל של קוצב לב המותקן בחזה החולה, מכשיר זה מסוגל לאבחן הפרעת קצב חדרית מסכנת חיים (טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים) ולתת נזע חשמלי במטרה להפסיק את הפרעת הקצב ולהחזיר את פעילות הקוצב הטבעי של הלב. מכשיר זה הוכח כיעיל יותר מטיפול תרופתי במניעת מוות פתאומי בשל דום לב.
שיפור זרימת דם ללב: במידה ופרפור החדרים נגרם בשל הפרעה חדה בזרימת דם ללב (איסכמיה של הלב) כמו למשל בזמן התקף לב חד, טיפול שיחדש את זרימת הדם התקינה לשריר הלב עשוי למנוע אירוע חוזר של דום לב. חידוש של זרימת הדם ניתן להשיג על ידי צנתור במהלכו מורחב עורק כלילי חסום על ידי בלון ותומכן (סטנט). אפשרות נוספת לשיפור זרימת דם לשריר הלב היא על ידי ניתוח מעקפים.
אבלציה של טכיקרדיה חדרית: במקרים מסוימים ניתן לאתר בלב מוקד הגורם לטכיקרדיה חדרית ואז לנסות לצרוב אותו באמצעות צנתר המוחדר ללב שקצהו מאפשר צריבה באמצעות חום. צריבה מוצלחת תמנע אירועים נוספים של הפרעת הקצב.
מניעה
כיון שהסיבה העיקרית לפרפור חדרים ולדום לב היא מחלת הלב הכלילית – וסיבוכיה (אוטם חד של שריר הלב או צלקת בשריר הלב בשל אוטם – התקף לב ישן) האמצעים שיפחיתו את הסיכון לטרשת עורקיםולמחלת לב כלילית יקטינו גם את הסיכון לדום לב, כדי להוריד סיכון למחלה כלילית:
1 עישון: יש להמנע מעישון לחלוטין, ירידה במספר הסיגריות ביום היא מבורכת אך המטרה הסופית היא הפסקה מוחלטת של העישון.
2 כולסטרול: לבדוק רמת כולסטרול בדם ואם צריך יש להוריד אותה על ידי שינוי תזונה או תרופה (סטטין).
3 לחץ דם: שמירה על לחץ דם תקין- פעילות גופנית ותזונה בריאה מסייעים ואם צריך יש להוסיף טיפול תרופתי.
4 סוכרת: הסוכרתיים חשוב שידאגו לאיזון הסוכרת, תזונה מתאימה שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית יסייעו, אך אם צריך יש להוסיף תרופות ואינסולין.
5 פעילות גופנית: מסייעת לאיזון לחץ דם, סכרת ולשמור על משקל תקין, כמו כן משפרת את יעילות הלב , כל אלה מסייעים במניעת התקף לב.
6. תזונה בריאה: עוזרת באיזון לחץ דם וסכרת, עוזרת לשמור על משקל תקין וכולסטרול נמוך, כל אלה מורידים סיכון להתקף לב.
מה לעשות אם אדם בסביבתך לוקה בדום לב
הזעק עזרה רפואית- התקשר למד״א 101.
התחל בהחייאה בסיסית: עסויי לב כ 100 בדקה, עד שמגיע צוות מד״א. כל אדם יכל לרכוש מיומנות בהחייאה בסיסית. קורסים ניתנים על ידי מד״א וגופים נוספים. במידה ויש דפיברליטור חצי אוטומטי בהישג יד יש להפעיל אותו לפי ההוראות.