סיבוכים של אוטם שריר הלב
פרופסור דוד רוט
אוטם שריר הלב הוא מצב חרום רפואי העלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים:
אי ספיקת לב: אוטם שריר הלב הוא נמק בשריר הלב. אזור האוטם מוחלף ברקמת צלקת אשר אינה תורמת לכח התכווצות הלב. ככל שהאוטם גדול יותר, מאבד הלב יותר שריר וכוח ההתכווצות שלו פוחת, דבר המוביל לירידה ביכולת הלב להזרים דם. אי ספיקת הלב גורמת לסימפטומים כמו קוצר נשימה, עייפות, בצקות ברגלים. אי ספיקת לב גורמת לפגיעה באיכות החיים ובתוחלת החיים.
ההפרעות קצב לב: כאשר חלק מהלב הופך צלקתי, התקשורת החשמלית בין תאי הלב נפגעת, דבר העלול לגרום להפרעות בקצב הלב. הפרעת הקצב המסוכנת ביותר היא פרפור חדרים שביטויה הוא דום לב, מצב אשר ללא החייאה מוצלחת מסתיים במות. הסיבה השכיחה ביותר לדום לב באנשים מעל גיל 35 הוא אוטם שריר לב.
מפרצת = אנאוריזמה: אזור האוטם כאמור מוחלף ברקמת צלקת. צלקת גדולה (תוצאה של אוטם גדול) עלולה לבלוט כלפי חוץ וליצור מעין כיס שבולט מהלב ונקראה מפרצת. מפרצת מקלקלת את צורת הלב ועלולה לגרום לאי ספיקת לב, הפרעות קצב לב וגם ארוע מוחי תסחיפי- קריש דם עלול להיווצר במפרצת להסחף עם זרם הדם ולחסום עורק מוחי.
תסמונת דרסלר: היא דלקת של קרום הלב (פריקרדיטיס) שנגרמת בעקבות התקף לב, עלולה להופיע מספר שבועות לאחר האוטם. מחלה זו גורמת אי נוחות, אך מגיבה לטיפול תרופתי וחולפת בדרך כלל לאחר מספר ימים/שבועות.
סיבוכים מכאניים: אוטם שריר לב הוא כאמור נמק בשריר לב. השריר הנמקי מוחלף בהמשך על ידי צלקת אך תהליך זה אורך זמן. הרקמה הנמקית שעדין לא הפכה לצלקת אינה יציבה ועלולה להיקרע מיקום הקרע יקבע את ההסתמנות:
קרע בשריר פפילרי שהוא חלק ממנגנון המסתם המיטראלי, יגרום לאי ספיקה חדה של המסתם דבר העלול לגרום לבצקת ריאות (ביטוי של אי ספיקת לב).
קרע במחיצה הבין חדרית יגרום למעבר דם מחדר שמאל לחדר ימין.וגם מצב זה יגרום לאי ספיקת לב אם לא יטופל בהקדם.
קרע בדופן חופשי של חדר שמאל יגרום לדימום לשק הפריקרדיום. חלל הפרקרדיום יתמלא דם וילחץ על הלב ובכך יגביל את תפקודו (תופעה הקרויה טמפונדה) ויגרום לשוק קרדיוגני, מצב המסתיים במוות אם לא מטופל מיידית.
הסיבוכים המכאניים כולם גורמים למוות אם לא מטופלים תוך זמן קצר על ידי ניתוח. התמותה כתוצאה מסיבוכים אלה גבוהה גם בנוכחות טיפול.
אוטם שריר הלב הוא מצב מסכן חיים. אך הטיפול המודרני הניתן בשלב האוטם החד מקטין את אזור האוטם ובכך מפחית את הסיכון לסיבוכי אוטם, לתחלואה ולתמותה.