אבחון מחלת לב כלילית

אבחון של מחלה כלילית  כולל מתבסס על גילוי תסמינים באמצעות תשאול ובדיקות הדמיה המאפשרות להעריך את מצב העורקים הכליליים.

• בדיקת רופא:רופא משפחה או קרדיולוג יבדוק קיומם של גורמי הסיכון המצויינים לעיל. ישאל בנוגע לסימני מחלה (למשל האם יש כאבי חזה/קוצר נשימה) ויבצע בדיקה גופנית לאיתור סימני מחלה.
• בדיקות דם:לאיתור גורמי סיכון כגון רמות הכולסטרול וסוכר בדם.     בחשד לאוטם שריר הלב- בדיקת טרופונין שהוא חלבון המשתחרר מתאי שריר לב פגועים ורמתו בדם עולה במהלך התקף לב.
• בדיקת א.ק.ג (ECG):בודקת את הפעילות החשמלית של הלב, ומאפשרת לאבחן אסכמיה חדה או אוטם שריר הלב, וגם שינויים כרוניים המחשידים למחלה כלילית.
• אקו-קרדיוגרפיה:בדיקת אולטראסאונד של הלב, מאפשרת לאבחן בעיות במבנה הלב והמסתמים ולבחון את תפקוד הלב.
• בדיקות הדמיה פיזיולוגיות: ארגומטריה, אקו במאמץ ומיפוי לב במאמץ הן בדיקות המאפשרות הערכת קיום איסכמיה לבבית במהלך מאמץ.
• בדיקות הדמיה אנטומיות:
  • בדיקת CT של העורקים הכליליים (צנתור וירטואלי): מאפשרת ליצור תמונות תלת-ממדיות של העורקים הכליליים, ומאפשרת לאבחן טרשת הגורמת להצרות או חסימה של העורקים.
  • צנתור כלילי: בדיקה פולשנית הכוללת הכנסת צנתר לעורקים הכליליים, המאפשר להדגים את זרימת הדם בעורקים לאבחן הצרויות או חסימות ואף לטפל בהן על ידי הרחבת הצרות על ידי בלון ותומכן (סטנט).

חשוב:

• פנו לרופא קרדיולוג:לשם ביצוע בדיקות אבחון במידת הצורך.