הקרדיולוגיה המודרנית כוללת מגוון בדיקות הדמיה שמטרתן לספק מידע מדויק על תפקוד הלב, מבנהו וזרימת הדם בו. שלוש הבדיקות הנפוצות ביותר הן אקו לב, CT לב, ו־MRI לב. כל אחת מהן מבוססת על טכנולוגיה שונה ומתאימה למצבים שונים.

במאמר זה נסקור את שלושת סוגי הבדיקות, נבין מה היתרונות של כל אחת.

אקו לב

טכנולוגיה: אולטרסונוגרפיה (גלי קול)

משך הבדיקה : 15–30 דקות
קרינה: אין
חומר ניגוד: לא
פולשנות: לא פולשנית

למה מיועדת?

• הערכת גודל ותפקוד חדרי הלב
• הערכת תפקוד המסתמים
• אבחון קיום נוזל קרום הלב והערכת כמותו
• הערכת הלחץ בעורקי הריאה
• איתור מומי לב מולדים

יתרונות:

• בדיקה זמינה ונפוצה מאוד, ניתנת לביצוע ״ליד מיטת המטופל״
• ללא קרינה
• תוצאה מיידית
• מתאימה גם לנשים בהריון וילדים

מגבלות:

• איכות התמונה תלויה במעבר גלי קול דרך בית החזה והריאות, השמנת יתר או אמפיזמה (מחלת ריאות כרונית) עלולות לפגוע באיכות התמונה.

CT לב

טכנולוגיה: הדמיה בקרני רנטגן
משך הבדיקה : 5–10 דקות
קרינה: קיימת (במינון מבוקר(
חומר ניגוד: כן, מבוסס יוד
פולשנות: לא פולשנית

למה מיועדת?

• בדיקת אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים לאבחון טרשת עורקים ומידת חסימה.
• מדידת ציון סידן סמן לטרשת עורקים (Calcium Score)
• הערכת קוטר אבי העורקים -אבחון מפרצת
• הערכת תפקוד של מסתמי לב תותבים

יתרונות:

• דיוק גבוה בזיהוי טרשת בעורקים הכלילים

מגבלות:

• מטופלים עם אלרגיה ליוד או אי-ספיקת כליות, צריכים לקבל הכנה לפני הבדיקה.
• דורשת דופק סדיר ונמוך- לא מתאימה למטופלים עם פרפור פרוזדורים מתמיד.
• קרינה – אף שהיא במינון נמוך יחסית, קיימת

MRI לב

טכנולוגיה: תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging)
משך הבדיקה: 30–60 דקות
קרינה: אין
חומר ניגוד: לעיתים (גדוליניום(
פולשנות: לא פולשנית

למה מיועדת?

• הערכת גודל ותפקוד חדרי הלב, תפקוד מסתמים
• הערכת מבנה שריר חדרי הלב (אבחון אוטם, קרדיומיופתיה, הסננה של שריר הלב =אמילואיד)
• אבחון דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס)
• אבחון גידולים לבביים
• אבחון מומי לב

יתרונות:

• אין קרינה
• יכולת להבדיל בין רקמה – בריאה, צלקת, דלקתית
• מתאים גם לחולים צעירים למעקב

מגבלות:

• לא מתאים למטופלים עם קוצבי לב או שתלים שאינם תואמים MRI
• עלות גבוהה וזמין פחות מבדיקות אחרות
• דורש שיתוף פעולה ממושך של המטופל לא מתאים לסובלים מפחד ממקומות סגורים.

איך בוחרים את הבדיקה הנכונה?

לדברי פרופ’ דוד רוט:

“אין בדיקה אחת שמתאימה לכולם. הבחירה נעשית לפי השאלה הקלינית, מצב המטופל, רמת הסיכון ומטרת האבחון. תפקיד הקרדיולוג הוא לדעת מתי להשתמש בכל כלי – ולפי צורך גם לשלב ביניהם.”