בדיקות הדמיה קרדיולוגיות,  משמשות לא רק במצבים חריפים – אלא גם כחלק בלתי נפרד מהרפואה המונעת. רבים מהמטופלים מגיעים לבדיקה בעקבות תסמין מטריד, אחרים במסגרת בירור שגרתי, ולעיתים כחלק מהערכה טרום ניתוחית.

אז מתי הרופא ישלח אותך לבדיקה כמו אקו לב, MRI  מפוי לב , או CT של הלב? ואיזו בדיקה תיבחר לפי מצבך?

הסיבות המרכזיות להפניה לבדיקת הדמיה קרדיולוגית

לדברי פרופ’ דוד רוט, קרדיולוג מומחה, בדיקות ההדמיה הללו אינן בדיקות סקר. כלומר אין המלצה שאדם בריא ואי תסמיני יעבור בדיקה מעין זו. ההתוויה לבדיקה קיימת  כאשר יש חשד קליני לבעיה.

הסיבות השכיחות ביותר להפניה:

1. כאבים בחזה
   כאב בחזה הוא סימפטום נפוץ אך לא ספציפי. בבירור הראשוני ייתכן שתבוצע בדיקת מאמץ, אקו מאמץ או מיפוי לב. אם התוצאה חיובית יופנה המטופל לצנתור לב. לעיתים במקרה של תוצאה לא חד משמעית בבדיקת הדמיה – יופנה המטופל    ל CT לב (״צנתור וירטואלי״).
2. קוצר נשימה לא מוסבר
   כשהתלונה המרכזית היא קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, אקו לב הוא בדיקה הראשונית להערכת תפקוד חדרי הלב והמסתמים. אם יש חשש למחלת שריר הלב (קרדיומיופתיה) ניתן לשקול בדיקת MRI לב. לעיתים, כדי לשלול מחלה כלילית יופנה מטופל לבדיקת אקו מאמץ או מיפוי לב. 
3. היסטוריה משפחתית של מחלות לב או ריבוי גורמי סיכון
   בנוסף לאבחון וטיפול בכל גורמי הסיכון (עישון, סוכרת, כולסטרול, לחץ דם, השמנה) ניתן להעזר בהדמיה שמסייעת בהערכת הסיכון לאוטם שריר הלב: CT לסקירת סידן בעורקים כלילים, אולטראסאונד של עורקי הצוואר לבחון אם יש טרשת עורקים.
4. בדיקה טרום ניתוחית
   לפני ניתוחים גדולים, ובמיוחד בקרב מבוגרים, או מטופלים עם מחלת לב ידועה  לעיתים יבקש המרדים הערכת קרדיולוג לגבי הערכת הסיכון הניתוח והמלצות להפחתתו. הקרדיולוגי עשוי להפנות לבדיקות הדמיה כגון אקו לב או מיפוי לב להערכת הסיכון ניתוחי.
5. ארועי עילפון = איבוד הכרה קצר וזמני = סינקופה
   במקרים כאלה יתבצע לרוב בירור הכולל הולטר, אקו לב ובדיקת מאמץ. 
6. במסגרת מעקב מטופל עם מחלת לב ידועה
   אם מדובר במחלה כלילית: מקובל לזמן את המטופל לפחות אחת לשנה למעקב מרפאתי, במידה ויש חשד לתעוקה יופנה המטופל להדמיה (אקו מאמץ, מיפוי לב או צנתור).                                                                                                    אם מדובר במטופל עם מחלה מסתמית משמעותית או לאחר החלפת מסתם, שהינו אי תסמיני, מקובל להפנותו לאקו לב לפחות אחת לשנה.

איך בוחרים את סוג הבדיקה?

הבחירה נעשית על ידי הקרדיולוג לפי השאלה הקלינית, רמת הסיכון של המטופל, מחלות הרקע והאבחנות האפשריות.

פרופ’ דוד רוט מדגיש:

״כדי למנוע מחלת הלב הדבר החשוב הוא אבחון גורמי הסיכון וטיפול יעיל בהם. בדיקות הדמיה כשלעצמן אינן מפחיתות סיכון או מונעות תחלואה. בדיקות הדמיה עשויות לסייע בהערכת סיכון למחלה, וגם באבחון מחלה קיימת והערכת חומרתה״