הליכה, ריצה או שחייה – איזו פעילות גופנית באמת מיטיבה עם הלב?

לפני עשרות שנים רווחה בקרב הציבור – ואף בקרב אנשי רפואה – הדעה שחולי לב צריכים להימנע ממאמץ גופני. אך התמונה השתנתה לחלוטין. מחקרים הראו כי פעילות גופנית מבוקרת לא רק שמשפרת את איכות החיים של חולי לב, אלא גם מפחיתה משמעותית את הסיכון לאשפוזים חוזרים ולתמותה.

מה קורה ללב בזמן פעילות גופנית?

הלב הוא משאבה דינמית שמסתגלת לדרישות הגוף. בזמן מאמץ גופני, קצב הלב עולה, תפוקת הלב עולה, והשרירים מקבלים אספקת חמצן מוגברת. פעילות גופנית, כאשר נעשית בצורה מבוקרת, מאמנת את שריר הלב לשפר את יעילותו.

לאחר תקופה של אימון סדיר ניתן למדוד ירידה בדופק במנוחה, שיפור ביכולת העברת החמצן לרקמות, והפחתה בעומס על שריר הלב. למעשה, הפעילות הגופנית היא סוג של “תרופה טבעית” המשפרת את תפקוד הלב ואת תפקוד כלי הדם.

 גופנית כחלק מטיפול רפואי

הגישה המודרנית בקרדיולוגיה רואה בפעילות גופנית חלק אינטגרלי מהטיפול הכולל בחולי לב. לצד תרופות להורדת לחץ דם או כולסטרול, פעילות גופנית מהווה מרכיב טיפולי מוכח בשיקום לב.
חולים שעברו התקף לב, צנתור או ניתוח מעקפים, מופנים בדרך כלל לתוכנית שיקום לב הכוללת פעילות גופנית, הדרכה תזונתית וטיפול תרופתי.

תוכניות אלו מבוצעות לרוב בפיקוח צוות רב־תחומי הכולל קרדיולוג, פיזיולוג מאמץ, דיאטנית ואחיות שיקום. התוצאה: שיפור ניכר בכושר הגופני, ירידה בתסמינים כמו קוצר נשימה ועייפות, וירידה מוכחת בתמותה בהשוואה למטופלים שלא השתתפו בתכנית שיקום לב.

לא רק לחולי לב – גם למי שנמצא בסיכון

פעילות גופנית מומלצת גם לאנשים בעלי גורמי סיכון לבביים – יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה או השמנה. עבורם, תנועה יומיומית מסייעת בהפחתת סיכון עתידי למחלות לב, עוד לפני הופעת תסמינים.
הפחתת משקל, שיפור רמות הסוכר, איזון לחץ הדם ושיפור תגובת הגוף לעומס – כולם מושגים באופן טבעי באמצעות פעילות גופנית עקבית ומתונה.

ההמלצה הרפואית המקובלת היא להקפיד על 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית מתונה, בשילוב יומיים של פעילות התנגדות לשימור מסת שריר. חשוב לשים לב לתסמינים חריגים – כאבים בחזה, סחרחורת או קוצר נשימה לא רגיל – ולפנות לקרדיולוג במידת הצורך.

מדוע פעילות גופנית כה בריאה?

ההבדל הדרמטי בין חולי לב פעילים גופנית לבין כאלה שאינם פעילים, ניכר היטב במחקרים ארוכי טווח. פעילות גופנית משפרת את יעילות שריר הלב, מעלה את סבילות הגוף לעומס.

בנוסף, פעילות גופנית קבועה מפחיתה את רמות הסטרס והחרדה. חולי לב שמנהלים אורח חיים פעיל מדווחים גם על שינה טובה יותר, מצב רוח יציב ותחושת שליטה גבוהה יותר על חייהם.

כשקרדיולוג ממליץ לזוז

המסר של האיגודים הקרדיולוגיים ברור: פעילות גופנית מומלצת לכולם. גם מטופלים עם מחלת לב יכולים ליהנות מפעילות בטוחה אם היא נעשית בפיקוח ובהתאם להמלצות רפואיות.
הלב, כמו כל שריר אחר, זקוק לתרגול מתמיד – אך בזהירות, בהדרגה ועם התאמה אישית.